* ההגדרה לבריחת שתן או לדליפת שתן היא "אובדן שתן בלתי רצוני". כשליש מהנשים הבוגרות (מעל גיל 40) סובלות מבריחת שתן לפחות פעם אחת בשבוע.

* ל-10%-5% אחוזים מהנשים המבוגרות ישנה דליפת שתן חמורה בחיי היומיום, הגורמת לשינוי דרמטי ושלילי באיכות חייהן. נשים רבות בקבוצה זו סובלות מהידרדרות בביטחונן העצמי

* נשים הסובלות מדליפת שתן דחופה נמצאות בסיכון מוגבר לחוות תופעות כמו דלקות שתן תכופות (פי 4.3 מנשים בריאות), נפילות ושברים בגיל המבוגר (פי 1.5), דיכאון (פי 1.6) ונדודי שינה. מעבר לכך יש למצב גם השפעה כלכלית שלילית. מדובר מחד בעלויות הנובעות מרכישת פדים, אובדן ימי עבודה וכביסה מרובה ומאידך בעלויות של מערכות הבריאות.

* הוכח שחיזוק שרירי רצפת האגן מקטין משמעותית ולעיתים אף פותר לחלוטין את בעיית דליפת השתן.

* ישנם מספר פתרונות לא פולשניים לחיזוק שרירי רצפת האגן כגון: טיפולי פיזיותרפיה, אימוני פילאטיס או תרגילי קיגל שכל אדם יכול לעשות בזמנו הפנוי..

* הבעיה בשיטות אלה, שגם ביצוע מושלם יביא רק לעשרות אחוזים מיכולת של כיווץ השריר, כי קשה עד בלתי אפשרי להגיע לבד ל-100% כיווץ בעוצמה ובתדירות הדרושה לשיפור משמעותי של הבעיה.