מחלות הסרטן הינן גורם מוביל לתמותה בעולם המערבי, ובשנים האחרונות הפכו לגורם מספר אחת לתמותה בישראל. עם השנים, נראית מגמת עליה מתונה בתחלואה מסרטן, אך ירידה מתונה בתמותה בחלק מסוגי הסרטן, שנובעת ככל הנראה מאבחון מוקדם, הטמעת בדיקות סקר לסרטן במערכת הרפואית וגם התקדמות בשיטות הטיפול וריבוי פיתוח ואישור תרופות חדשות.
זיהוי מוקדם של גורמי סיכון למחלת הסרטן השד עשוי לעכב ואף למנוע את התפתחות המחלה ולכן בכוחו להציל חיים. גורמי סיכון להתפתחות סרטן כוללים היסטוריה משפחתית של סרטן, נשאות גנטית תורשתית למוטציות בגנים כמו BRCA1/2, חשיפה ידועה לחומרים מסרטנים או קרינה, חשיפה מרובה לשמש, עישון ועוד. עצם קיומם של גורמי סיכון אלו ברקע של נבדק מסוים לא יוביל בהכרח להתפתחות סרטן, אך הוא מעלה את הסיכון לכך. המודעות לגורמי הסיכון יכולה להוביל לביצוע בדיקות סקר רלוונטיות אשר מעלות את הסיכוי לגילוי הסרטן, אם התפתח, בשלב מוקדם, בו במקרים רבים מתאפשר ריפוי מלא.
גיל הוא גורם הסיכון הנפוץ ביותר לסרטן, לכן החל מגיל 50, ממליצים לכלל האוכלוסייה לעבור בדיקות סקר לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים שכיחים כדוגמת סרטן השד, סרטן מעי גס , סרטן ריאות ( בקרב מעשנים) .
בדיקה לגילוי סרטן השד
סרטן השד הוא הגידול השכיח ביותר בקרב נשים. בישראל, מדי שנה מאובחנות מעל ל-5,000 חולות חדשות עם סרטן השד וכ 70% ממקרי סרטן השד מאובחנים בשלב מוקדם – ובמקרים אלו צפויים סיכויי החלמה טובים.
בדיקות תקופתיות לגילוי סרטן השד כוללות בדיקת כירורג שד, הדמיות ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI , לפי ההמלצה ובדיקת שד עצמית. יש לציין, כי טכניקת הבדיקה העצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטת סריקה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. מטרת בדיקות אלו היא לזהות גושים חדשים בשד, שינויים במראה או מבנה השד או הפטמה, והגדלת קשריות לימפה בבית השחי ובאיזור השד אליהן מגיעים לעיתים תאי סרטן מהגידול בשד עצמו.
התדירות המומלצת לבדיקת ממוגרפיה על פי הנחיות משרד הבריאות היא אחת לשנתיים לנשים המוגדרות עם סיכון רגיל מגיל 50 ועד גיל 74 שנה, ואחת לשנה מגיל 40 שנה לנשים הנמצאות בסיכון גבוה המוגדר כאשר
קיום קרובת משפחה מדרגה ראשונה שאובחנה עם סרטן שד, מחלת שד שפירה (למשל ציסטות), לאחר גילוי ממצאים חשודים בלבד בביופסיה בעבר, וסיבות נוספות לפי שיקול דעת הרופא המטפל. לעיתים תוצע בדיקת MRI שד לנשים בקבוצות סיכון גבוה כדוגמת נשים שאובחנו עם נשאות לשינוי גנטי פתוגני באחד הגנים BRCA1 אוBRCA2 .
מה קורה לאחר אבחון סרטן השד ?
לאחר זיהוי גוש חשוד בשד בעקבות בדיקת הסקר המפורטות לעיל או כאשר המטופלת חשה בו בעצמה ופונה לבירור, נלקחת מהגוש החשוד דגימה באמצעות מחט (ביופסיה ). הרקמה שנדגמה עוברת בחינה פתולוגית תחת מיקרוסקופ על מנת להבחין בין תהליך סרטני או ממצא שפיר. בנוסף לכך נבדקים ביומרקרים לצורך איפיון סוג סרטן השד , לצורך כך מבצעים על רקמת הגידול צביעות האופייניות לסרטן שד: לקולטנים להורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון ולקולטן HER2. מידע מסווג את סרטן השד לתתי סוגים : מרבית המקרים יסווגו לסרטן שד המבטא ביתר קולטנים להורמונים ושלילי לביטוי האונקוגן HER2 , קבוצה אחרת לסוג המבטא ביתר HER2 . מידע זה חיוני לצורך המשך תכנון הטיפול.
המטרה בטיפול בסרטן שד שמתגלה בשלב מוקדם היא ריפוי ולכן הטיפול כולל בנוסף להסרת גידול- הקרנות שהינם טיפולים מקומיים וגם טיפול משלים סיסטמי במטרה להפחית את סיכוי ההישנות המרוחקת של המחלה. טיפולים אלו עשויים לכלול, טיפול הורמונלי , ו/או טיפול כימותרפי ו/או טיפול ביולוגי .
כאמור, סרטן שד הוא למעשה קבוצת מחלות ולכן אין לטפל בו במתכונת "טיפול אחד המתאים לכולם". בדיקות גנומיות שונות לתתי סוגי סרטן שד המאובחנים בשלב מוקדם מספקות מידע ביולוגי ייחודי שמטרתו לסייע בהחלטות טיפוליות לגבי מידת התועלת מטיפולים משלימים שונים.
• בדיקת אונקוטייפ שד OncotypeDX Breast Recurrence Score – נמצאת בשימוש כבר כ 20 שנה בישראל ובארה"ב ומיועדת למאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם, כאשר הגידול מבטא קולטנים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון ואינו מבטא את הקולטן ל- HER2. מטרת הבדיקה להעריך את הסיכון להישנות המחלה ואת התועלת הצפויה מתוספת טיפול כימותרפי לטיפול ההורמונלי. למעשה, בדיקה זו כלולה בכל ההנחיות המקצועיות ברחבי העולם לצורך החלטה לגבי טיפול משלים כימותרפי עבור חולות שאובחנו עם סרטן שד מסוג זה.
• בדיקת HER2DX מיועדת למאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם – כאשר הגידול מבטא ביתר את הקולטן ל- HER2 ומטרתה לזהות את רמת הסיכון של המטופלת להישנות המחלה ומנבאת את מידת התגובה של הגידול לטיפולים שונים.
במקרים בהם מחלת סרטן השד מתגלית בשלב מתקדם של המחלה או לאחר התקדמות במחלה קיימת – בדיקות גנומיות שמאפיינות את הפרופיל הגנומי של הגידול מזהות שינויים שיכולים להצביע על התאמת אפשרויות טיפול חדשות שלא היו נגישות ללא מידע זה, כדוגמת אימונותרפיה.
דוגמאות לבדיקות כאלו הן:
• בדיקת טמפוס Tempus xT – מבוססת אנליזה של רקמת הגידול והיא כוללת ריצוף של 648 גנים ברקמת הגידול וגם בתאים שאינם סרטניים (מדגימת דם או רוק). הבדיקה מהווה כלי עזר בבחירת הטיפול המתאים ביותר מחד ומסייעת להימנע מטיפולים לא מתאימים מאידך.
• בדיקת Guardant360 היא בדיקת "ביופסיה נוזלית" – מאתרת שינויים גנומיים רלוונטיים לסרטן במקטעי דנ"א חופשי .(Tumor Cell free DNA cfDNA) הבדיקה כוללת אנליזה של 74 גנים ומטרתה לאפשר התאמת טיפול מותאם אישית גם במקרים בהם אין רקמה מתאימה לאנליזה או שהרקמה הקיימת לא מייצגת עוד את המחלה העדכנית.
חברת אונקוטסט, מציעה עזרה בביצוע בדיקות גנומיות באופן פרטי תוך ליווי מקצועי, עזרה בבדיקת זכאות מול חברות הביטוח וכמובן תוך שיתוף פעולה מלא עם הרופא המטפל – בדיקות אלו יכולות להיות ההבדל בין קבלת החלטה נכונה לגבי הטיפול או אפילו השמטה של טיפול שאינו נחוץ. חשוב תמיד לבחון את כל הגורמים שיכולים לעזור בבחירת הטיפול ולהתייעץ עם הרופא המטפל על התקדמות בתהליך שכזה. ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני בטלפון מספר: 072-271-3444 או לבקר באתר האינטרנט שלנו בכתובת: https://oncotest.co.il/.