הסטטיסטיקות מדברות על 5% (ואף יותר) מהתינוקות אשר כבר לפני גיל שנה יפתחו המנגיומה כלשהי. זה נפוץ עד פי שלוש אצל בנות, כמו גם אצל תינוקות שנולדו פגים. אותן המנגיומות הן בעצם מצב של התפתחות כלי דם שאינה תקינה, חורגת ממקומה, ויצרת כתם בולט, לרוב על העור, ובעיקר בחלקו העליון של הגוף, על הראש או על הצוואר (אך לא בבלעדיות). המנגיומות מתפתחות לעיתים גם באיברים הפנימיים, כמו למשל במצב של המנגיומות בכבד או במעיים.
כאן חשוב לקחת נשימה עמוקה ולזכור כי במרבית המקרים, כלומר בתשע מתוך עשר מן המקרים, המנגיומות אלו לא מצביעות על משהו חמור כלל, והן תעלמנה מעצמן לפני גיל שש. ולמרות הנשימה העמוקה, עדיין יש לפנות לרופא לבדיקה ברגע שזיהיתם כי יש נגע עורי שכזה לתינוק שלכם, בכל מקום בגוף, וזאת כדי לשלול כל בעיה אחרת.
שלושת סוגי ההמנגיומות:
- שטחית – ההמנגיומה השטחית היא מצב בו הכתם יהיה אדום ובוהק, עם קווי מתאם המשורטטים בצורה בהירה. המראה של ההמנגיומה יכול להיות חלק או מחוספס, והיא תופיע תמיד מעל פני העור, ולא כלואה מתחתיו.
- תת-עורית או עמוקה – ההמנגיומה התת-עורית כשמה כן היא, ובשונה מההמנגיומה השטחית היא תופיעה כלואה ומוסתרת מתחת לשכבת העור. מה שתצפו לראות זה מעין בליטה כדורית כחלחלה (לעומת האדום הבוהק של ההמנגיומה השטחית), והיא לעיתים, על לא עוול בכפה, מזוהה בטעות כשטף דם "רגיל", בזכות המראה שלה.
- משולבת – מצב זה הוא בעצם שילוב של שני מצבי ההמנגיומה הנ"ל גם יחד, כאשר חלק מההמנגיומה יהיה גלוי, אדום ובוהק, וחלקו האחר יהיה כלוא תחת העור, פחות בולט עין, ועם גוון כחלחל ועדין.
חשוב לזכור כי המנגיומות יכולות להופיע בכמה וכמה מוקדים על גוף התינוק שלכם, כולל במוקדים מרוחקים זה מזה, ולכן במידה וגיליתם אחת, חפשו מיד האם ישנם עוד אזורים חשודים בהמנגיומות תת עוריות, או פשוט המנגיומות שטחיות וברורות לעין שבדיוק יצאו לאור ואפשר לאתרן. כמובן שהרופא המטפל אליו תיגשו במקרים שכאלו יבחן ויבדוק כדי לאתר במידת הצורך נגעים נוספים הדורשים התייחסות ובדיקה.
אז מה עושים עם ההמנגיומה?
אם הגעתם עד כאן, ברור לכם כי למרות שהחשש להתפתחות של משהו רציני יותר קלוש עד מאוד, וכי סביר להניח כי ההמנגיומה תעלם מעצמה לפני שילדכם יגיע לגיל 6 (וזה קורה מהר ממה שההורים מצפים!), חשוב לזכור כי כן יש לגשת לרופא לבדיקת ההמנגיומה, שלילה של מצבים שונים, ושמירה על מעקב.
בשלבים הראשונים שלה, המנגיומה נוטה להתפשט. זה נקרא פרוליפרציה, וזה נורמלי במצבים אלו. זו התקופה הדורשת ערנות מצדכם, ההורים, ויש לדווח באופן שוטף לרופא המטפל על שינויים של ההמנגיומה, בגודל כמו גם בצורה.